חדר האוכל של קיבוץ משמר העמק לא ראה כבר זמן רב "שיחת קיבוץ" גדולה כל כך. על הפרק עמדה לדיון ההצעה שקהילת קיבוץ נחל עוז שפונתה מביתה בשבת, שבעה באוקטובר, תמשיך להתגורר במשמר העמק בשנה הקרובה. מדובר בפתרון לטווח הבינוני, עד שימצא עבורם פתרון נוח יותר ועד שכבר יהיה מסלול ברור שיאפשר את שובם לבתיהם שנחרבו.
רוב עצום של חברי משמר העמק תמך בכך וכעת יחליטו חברי נחל עוז אם להיעתר להצעה, או לבחור באחת מהחלופות האחרות שמוצעות להם על ידי מנהלת תקומה.
מאז שהלכו ותכפו תקופות של מתח ביטחוני ביישובי הנגב המערבי, חוברו קיבוצי עוטף עזה עם "קיבוצים מאמצים" ברחבי המדינה. כך יצא שקיבוץ נחל עוז היה ל"קיבוץ תאום" של משמר העמק שבמועצה האיזורית מגידו. "כל פעם שהיה סבב או התחממות בדרום, בשנים האחרונות, נחל עוז היו מתפנים אלינו. זה הפך להיות דבר טבעי", אמרה שגית לילו, מי שאחראית מטעם משמר העמק על הקשר עם נחל עוז. היא מסבירה "שלרוב היו מגיעות משפחות עם ילדים קטנים. האוכלוסיה המבוגרת לא היתה מגיעה. בבוקר שבעה באוקטובר, כשנוצר קשר עם נחל עוז, התחלנו להבין שהפעם מדובר יהיה במשהו שונה מתמיד".
גודל הזוועה, היקף ועוצמת הפגיעה עדיין לא היו ברורים בשלב הזה, אבל במשמר העמק כבר החלו בהיערכות לקליטת אנשי נחל עוז. לילו סיפרה ש"כל הקיבוץ התגייס להכנות- מבני נוער ועד חברים מבוגרים. המשימה הראשונה היתה להכשיר עבורם את הביתנים שבהם היו מתגוררים בני הנוער של המוסד החינוכי 'שומריה'. כשאנשי נחל עוז התחילו להגיע, הבנו שלא נותר להם דבר. דאגנו לתת להם מה שצריך- מטיטולים לתינוקות ועד אוכל לחתולים וכלבים". בהתחלה התפנו למשמר העמק כ-400 תושבים מנחל עוז. מאז חלק מצאו מקומות אחרים בארץ וכעת נותרו במשמר העמק 320 חברים, ילדים ובני נוער מקהילת נחל עוז. עבור הילדים הקטנים הוכשרו גני ילדים והמועצה האיזורית מגידו דאגה עבור התלמידים לכיתות לימוד. במשמר העמק גם מתגוררים כעת עוד 120 ממפוני הישובים שנפגעו באותה שבת נוראית.