נתוני האבטלה שהוצגו אתמול לחודש אוקטובר האחרון (ב') על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספקים את תחילת זמזום התרוקנות הקופה הציבורית, ומעיבים על התמלאותה. שיעור האבטלה הרשמי אמנם נשאר על 3.4% מכלל העובדים במשק, אך שקלול משרתי המילואים, המפונים מקווי העימות, והיוצאים לחל"ת מעלים אותו ל-9.6%. שיעור גבוה זה ככל הנראה ימשיך ללוות אותנו ככל שהמלחמה תעמיק – כפי שהגורמים הביטחוניים והמדיניים דורשים, והעלות לכך תהיה גבוהה.
כמה גבוהה? מחלקת המחקר של בנק ישראל העריכה לפני כשבועיים כי במקרה קיצון תעלה היעדרות העובדים לבדה למשק כ-9.3 מיליארד שקל בחודש. הבנק המרכזי מעריך את עלות היעדרות כ-360 אלף חיילי המילואים בכחצי מיליארד שקל בשבוע, היעדרות 144 אלף העובדים שפונו מביתם בקווי העימות בכ-590 מיליון שקל לאותו פרק זמן, ועלות השבתת מערכות החינוך ברוב המדינה בכ-1.25 מיליארד שקל, כתוצאה מהיעדרות כ-210 אלף הורים הנאלצים להשגיח על ילדיהם, או לעבור למודל עבודה מהבית.
מערכת החינוך אמנם חוזרת אט אט לשגרה ברשויות המקומיות הגדולות במרכז ובירושלים, וחלק מחיילי המילואים צפויים גם הם לחזור עד סוף החודש למקום עבודתם, אך עלות היעדרותם אינה החלק הארי בעלויות הכוללות של המלחמה. אלו מוערכות בכ-35 מיליארד שקל עד סוף השנה, ועד כ-200 מיליארד שקל למלחמה כולה, בהתאם ליעדיה כפי שהציבה הממשלה. כלומר עלותה הכוללת צפויה לעמוד על כ-41% מתקציב המדינה לשנת 2023 או כ-39% מתקציב המדינה לשנת 2024 (שעדיין לא נערך מחדש).