13 ימים לאחר מתקפת הפתע של 7 באוקטובר בה מחבלי חמאס טבחו בכ-1,400 ישראלים ולאחר ימים של היערכות בשטח – ממשיך קבינט המלחמה לעקב את התמרון הקרקעי הרחב לרצועת עזה ממגוון שיקולים.
השיקול הראשון היה טיהור היישובים והמוצבים ממחבלים, ייצוב קו הגבול ושיפור ההגנה, וכשירות כוחות הסדיר ליציאה להתקפה אחר רצח מאות החיילים ופציעתם של למעלה מ-1,000 מהם. חרף ההתמהמהות בשלבים הראשונים הוחלט על גיוס כללי של מערך המילואים באוויר, ביבשה ובים ותחילת חלוקת ציוד, רענון הכוחות, והעברת כלים (טנקים, נגמ"שים, סוללות ארטילריה ועוד) לגזרות הפעולה השונות בדרום בצפון ובמרכז. לאחר מכן, התקבלה החלטה בממשלה, תחת לחץ אמריקאי, להסדיר את הסוגיות ההומניטריות ברצועת עזה ורק לאחר מכן להתחיל בפעולה הקרקעית.
מועד תחילת התמרון הקרקעי מתעכב – ממגוון רחב של שיקולים נוספים. בתחילה בגלל תכנון התוכניות המבצעיות בהתאם למטרות המלחמה עליהן החליט הקבינט, צבירת לגיטימציה בזירה הבינלאומית לפעולה רחבה בשטחים אורבניים רווי אוכלוסייה, ולבסוף ההחלטה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להגיע לישראל. הלחץ של ביידן לדאוג לאוכלוסייה הפלסטינית חרף ההודעות של צה"ל על פינוי אזרחים פלסטינים מצפון רצועת עזה לדרום הרצועה, הוביל לדחייה נוספת.