מלים רבות כבר נכתבו על הכישלון הגדול של המדינה בטיפול באזרחים המפונים, בהסעות, באספקת ציוד ומזון ובשורה ארוכה של צרכים דחופים אשר ידה של הממשלה קצרה מלטפל, ואת עוצמת והיקף היוזמות החברתיות שמילאו את הוואקום.
כיום, יותר משלושה שבועות מאז שהחלה המלחמה, אזרחים טרם קיבלו את הפיצוי המגיע להם, מלונות מחכים לתשלום על שיכון המפונים, ויוזמות פרטיות ממשיכות להאכיל, לצייד ולהסיע את חיילי צה"ל ואת אזרחי הדרום והצפון.
קיבוץ ניר עוז היה מאלה שחטפו את המכה הקשה ביותר – בקיבוץ, הממוקם על גבול עזה מול חאן יונס, התגוררו כ-400 אנשים וכרבע נרצחו או נחטפו במתקפת הטרור של חמאס. שאר חברי הקיבוץ פונו למלון באילת.
על אף המכה האיומה, מכתב שנשלח לספקי הקיבוץ מוכיח כי אנשיו יוצאים מגדרם על מנת לעמוד במחויבויות הקיבוץ לספקים שונים.