לפני שהכריז על ההתקפה הקטלנית, נשא זלנסקי נאום נרגש בפני מנהיגי אירופה והזהיר אותם כי רוסיה תוכל לשקם את יכולותיה הצבאיות ולתקוף מדינות אחרות בתוך חמש שנים, אם התמיכה של היבשת בארצו תיחלש. הוא הוסיף כי הוא משוכנע שארצות הברית ואירופה ימשיכו לסייע לקייב למרות "הסערות הפוליטיות" בוושינגטון ובבירות אחרות ביבשת.
ארצות הברית אינה יכולה להעביר חבילת סיוע נוספת לאוקראינה, המתקשה להתקדם במתקפת הנגד שלה מול הכוחות הרוסיים, בשל התנגדות של אגף קיצוני במפלגה הרפובליקנית, שכמעט שהובילה להשבתת הממשל. הנשיא ג'ו ביידן הבטיח כי וושינגטון תוסיף לעמוד לצדה של קייב, אך סקרים רבים מעידים על שחיקה גוברת בקרב הציבור האמריקני ביחס להמשך המעורבות במלחמה – כשנה בלבד לפני הבחירות לנשיאות.
זלנסקי סיפר כיצד ילדים אוקראינים בעיר חרקוב נאלצים ללמוד מרחוק או בכיתות בתחנת הרכבת התחתית בשל התקיפות האוויריות. "עד שתהיה מערכת הגנה אווירית יעילה במלואה, ילדים לא יכולים ללמוד בבית ספר", הוא אמר בכינוס של מנהיגי היבשת בגרנדה.
לדבריו, אספקת ציוד צבאי נוסף לאוקראינה משמעותה היא שאף "מל"ט, טנק או כל נשק רוסי אחר לא יפגעו באף אחד אחר באירופה". זלנסקי הוסיף כי "אסור לנו לאפשר לפוטין לערער את היציבות בחלקים אחרים של העולם ואת השותפים שלנו כדי להרוס את כוחה של אירופה".
"הנוכחות של רוסיה, צבאה או שלוחיה בשטחה של כל מדינה אחרת היא איום על כולנו. עלינו לעבוד יחד כדי לדחוק את רוסיה משטחן של מדינות אחרות", הדגיש נשיא אוקראינה.
הפסגה הנערכת בספרד היא של הקהילה הפוליטית האירופית, שהוקמה בשנה שעברה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. חברות בה יותר מ-40 מדינות, מנורבגיה ועד אלבניה. מלבד המלחמה באוקראינה והמחלוקות ביחס להמשך התמיכה בה, משברים נוספים שעומדים על הפרק הם גלי ההגירה ליבשת, המתיחות בין סרביה לקוסובו והעימות בין ארמניה לאזרבייג'ן.