בשבועות האחרונים, החריפו מנהיגי חמאס את הרטוריקה שלהם ואת האיומים כלפי ישראל, ייתכן שבחסות המשבר הפנימי סביב ההפיכה המשפטית והקרע שנגרם בעקבותיה. עם תחילת החגים, סיכמו ראשי הארגונים הפלסטיניים על הסלמה יזומה של העימותים מול ישראל, בהמשך לפגישותיהם עם מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ושר החוץ של איראן במהלך ביקורו בלבנון וביקורים בחודשים האחרונים בטהראן.
מנהיגי ארגוני הטרור היושבים מחוץ לרצועת עזה כבר נערכו מבעוד מועד מחשש לחיסולי מנע של ישראל, שאיימה לפגוע בין היתר בעארורי, האיש שנחשב למוח שמאחורי ההסלמה האחרונה בשטחים. האחרון הצהיר שהוא "מוכן למות כשהיד". אחרי הכרזת המלחמה היום, ייתכן שמשאלתו עוד תתגשם, לצדם של מנהיגי חמאס אחרים, כמו מנהיג הארגון בעזה יחיא סינוואר, שביתו הופצץ מבלי שככל הנראה היה שם.
כשכל האיומים המרחפים על חייהם ידועים להם, בנוסף להבנה שפעולה בקנה מידה כזה מסכנת את המשך הקיום האישי והשלטוני שלהם, סביר להניח שהם בחרו להמר על כל הקופה מתוך הבנה, או שאיפה, שארגונים נוספים יצטרפו ללחימה, יגררו אותה ויגבירו את הלחץ הבינלאומי על ישראל ועל הדרך יטרפדו את מאמצי הנורמליזציה עם ערב הסעודית.
הפרס, מבחינת חמאס, יהיה שחרור אפשרי של אנשיו בבתי הכלא תמורת עשרות החטופים והשבויים שלקח עמו בחזרה לרצועת עזה – גם במחיר הכבד שראשיו, בעזה ומחוצה לה, ישלמו. לשם כך הוא יזדקק לסיוע של גורמים אחרים מ"ציר ההתנגדות" בהנהגת איראן, שיוכלו לשחרר ממנו מעט לחץ ולרתק כוחות של צה"ל למקומות אחרים.