שלי ומלכי שם טוב, הוריו של עומר, לארוחת השישי עם בנם, ממנה טרם שב. אביו מלכי סיפר: "אני בחלום בלהות. סיוט מתמשך. עומר הוא השמש של הבית, הלב של הבית. כשיצא ביום שישי אחרי ארוחת הערב הוא נתן חיבוק ויצא לרקוד עם החברים. כשהיו אזעקות התקשרתי ואמרתי לו: 'עומר עוף משם'. הוא אמר לי 'אני לא יודע איך, יש פה בלאגן'. השיחה חזרה והתנתקה. תוך כדי אמר שרואה המון אנשים רצים, 'אבא יש פה הרוגים, יש פה יריות'. שאלתי לאן הם הלכו? מה זו המסיבה הארורה הזאת? אז התחלנו להבין שהמצב הרבה יותר מורכב".
"הבנתי שיש מחבלים ובאיזשהו רגע בשיחה הוא אמר שמצא את הרכב שלו, עלה עליו והתחילו לנסוע. הבת שלי אמרה לו לסמס את המיקום בלייב. אנחנו מסתכלים על הרכב ורואים אותו נוסע מעט קדימה, מעט אחורה, ופתאום לכיוון גבול עזה. אמרתי שאתקשר אליו, אולי הוא טעה בדרך. הטלפון כבר לא חייג. נקודת הציון הבאה הייתה מעבר לגבול".
"הדחקנו, חשבנו שזאת טעות, הגענו למנכ"ל פרטנר, אולי צריך תיקונים לטלפון. אז התקשר אליי חבר ואמר שיש וידאו שמראים את עומר שחמאס פרסם. אני רואה אותו מסכן, כפות, מפוחד וקשור על הרצפה".
"הדבר הראשון שאמרתי לעצמי זה שהוא חי, הוא זז. מאותו רגע, כמו כל שאר החברים פה, אין קשר. אנחנו לא יודעים עם מי לדבר. אין נציג של צה"ל של המדינה שידבר איתנו. אני מבין שיש כאוס. אבל אנחנו מבקשים שקיפות, לדעת מה קורה עם הילדים שלנו. עומר נמצא בשבי. הוא חי, נושם. אני מרגיש אותו, יודע שהוא נמצא שם. חושב אם נותנים לו אוכל או לא ואיך הוא מטופל. אם אתה שומע אותנו – אנחנו פה כדי להחזיר אותך ואת כולם הביתה חזרה, עומר אתה תחזור הביתה, אוהבים אותך".
אימו, שלי, אמרה: "אני לא יודעת מה עושים לו. הוא בסך הכול ילד, בחור צעיר שרצה ליהנות. שהגורמים הרלוונטיים בדרגים הגבוהים יפנו למי שצריך כדי שנקבל תשובות ונסיים את הסיוט כמה שיותר מהר".